קטגוריותסרטים

חברה מושלמת (2025) – ביקורת

בינואר נהוג מדי שנה שאולפני הקולנוע משחררים את סרטיהם החלשים ביותר, במיוחד בז'אנר האימה. השנה קיבלנו כמעט מדי שבוע הוכחות כי המצב אינו הכרחי. רגע לפני תום החודש, יצא סרטם החדש של אולפני ההפקה BoulderLight Pictures, האחראים על סרטים כדוגמת "ברברי" ו"השמירה". בשונה מהסרטים שהוזכרו, "חברה מושלמת" החדש מסמן כיוון שונה במקצת עבור המפיקים מבחינה סגנונית.

ראשית, מדובר בסרט מתח ולא אימה. זוהי הבחנה משמעותית, שכן מטרת הסרט היא לסחוף את הקהל לתוך עלילה סוערת, להבדיל מסרטי אימה שנועדו להפחיד. עבור המפיקים רפאל מרגלוס וג'יי די ליפשיץ מהחברה שהוזכרה, אין בכך כל חידוש. מטרתם אינה בהכרח ליצור סרטי אימה, אלא להפיק קולנוע המעורר בקרב הקהל רגשות עזים. "חברה מושלמת" עונה על מטרה זו באופן מובהק.

"חברה מושלמת" שובה את הצופה משורת הדיאלוג הראשונה ועד לצילום האחרון. הסרט מספר על קבוצת צעירים השוהים בווילה מבודדת של מיליארדר, המתמודדים עם השלכות בלתי צפויות לרציחתו. זהו לכל הפחות הרעיון העלילתי הבסיסי, והטריילר המקורי לא חשף מעבר לכך. עבור חלק מהצופים, התיאור הזה והטריילר היו מספקים, אך הם אינם מעוררים בהכרח עניין מספק בקרב הציבור הרחב. ניתן להניח כי מתוך תפיסה זו, הטריילר השני, שהופץ בחודש האחרון, חושף מעט יותר מהעלילה. מתגלה, למשל, כי הדמות הראשית, אייריס (סופי תאצ'ר), היא רובוטית שבעליה, ג'וש (ג'ק קוואיד), פרץ את מנגנוני האבטחה שלה.

התגלות זו עוררה בשיח הקולנועי הציבורי תגובות שליליות, וגם לאחר צאת הסרט ישנם הסבורים כי פרט זה היה ראוי להישאר בגדר הפתעה. הבעיה בעמדה זו היא שהסרט עצמו אינו מתייחס לעניין כתפנית דרמטית בעלילה. ההתגלות מתרחשת תוך עשרים דקות, ולפניה מופיעים רמזים כה בוטים, עד שקשה להגדירם כרמזים כלל. הקושי טמון במקום אחר – התסריט של "חברה מושלמת" בנוי באופן השומר חלק מהותי מהעלילה העקרונית כ"הפתעה" שכלל אינה מפתיעה. תיקון לבעיה זו יכול היה להיעשות אף בשלב העריכה, תוך ארגון מחדש של חלק מהסצנות.

הנימוק העיקרי המצדיק את קיום הטריילר החדש הוא שהידיעה המוקדמת על היותה של אייריס רובוטית אינה פוגמת כלל בחוויית הצפייה. כל מי שצפה בסרט "ברברי", המוזכר תדיר בהשוואה ל"חברה מושלמת", יכול לשער כי צפויות תפניות עלילתיות רבות במהלך הסרט – והשערה זו מדויקת ביותר. דרו הנקוק, במאי הסרט ותסריטאי, יצר יצירה שאין בה רגעים דלים, וכל תפנית מלבה מחדש את סקרנות הצופה. דווקא המפתיע היה שפע ההומור בתסריט. הכתיבה מאזנת בעדינות בין הומור שחור לאווירת המתח באופן מוצלח. מינון ההומור מדויק, והבדיחות קולעות ומשעשעות.

האכזבה העיקרית נעוצה בעשייה הקולנועית. אין כאן חידוש בעלילות המדע הבדיוני שכבר נראו אין-ספור פעמים, ומבחינה טכנית אין זה סרט מרשים. הצילום והקומפוזיציות בפרט סטנדרטיים ומותירים תשוקה ליתר יצירתיות ועומק. ייחודו של "חברה מושלמת" טמון דווקא בשילוב המקורי של מתח, מדע בדיוני וקומדיה – מה שהופך את חוויית הצפייה לנעימה במיוחד חרף המגבלות.

מאפיין נוסף המעצים את חוויית הצפייה הוא המשחק. תאצ'ר מפגינה על המסך מנעד משחק רחב אף יותר מתפקידה האחרון ב"פחד אלוהים", כשהיא מאזנת היטב בין ביצוע רובוטי לאנושי. ג'ק קוואיד ממשיך להוכיח כי אינו מוגבל לגלם כל תפקיד ברוח דמותו של יואי מ"הבנים", ומעשיר את ביצועו כאן ברשעות ובאיום מורגש.

"חברה מושלמת" אמנם אינו סרט הראוי לזכות באוסקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר, אך זוהי חוויית צפייה מהנה ביותר המצדיקה את ההגעה לבתי הקולנוע, במיוחד עבור חובבי ז'אנר המדע הבדיוני. העלילה עשירה בתפניות מפתיעות, והסרט עצמו אינו ארוך מדי (אורכו כמאה דקות).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *